האליטה הרבנית באלג'יריה ראתה בהקמת מדינת ישראל הגשמתן של נבואות הגאולה. גם בקרב יהודי אלג'יריה שעברו לצרפת המשיכה הסימביוזה בין הזיקה הדתית-קבלית לארץ ישראל, מיסודם של חכמי אלג'יריה לדורותיהם לבין הציונות הדתית.

מלחמת ששת הימים (1967) חוללה פרץ של הלך רוח משיחי והתלהבות רוחנית חסרת תקדים בקרב יהודי אלג'יריה, היושבים בצרפת ולמן אותה עת, הפכה מרכזיותה של ישראל כמוקד להזדהות ונוצר זרם עלייה עקבי ורציף למדינת ישראל. ההערכה היא שבין מלחמת ששת הימים עד לימינו עלו ארצה עוד כ-25 אלף יהודים ילידי אלג'יריה, כך שהקהילה מנתה כ-50 אלף איש המשתלבים בקהילה הפרַנְקוֹפוֹנִית הכללית בארץ.
העולים מאלג'יריה כמו גם יהדות צפון אפריקה כולה תרמו לתקומת המדינה ולהפרחתה בשלל תחומי חיינו- בהתיישבות הכפרית והחקלאית בהיותם חלוצים מפריחי שממה. בקיבוצים, בהם נקלטו גרעינים בוגרי תנועות נוער סוציאליסטיות באלג'יריה וכן גם בפעולות יישוביות עירוניות מצפון עד דרום, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים.

עלייה זו תרמה אף לשדה התרבות היהודית, הרוח, האקדמיה והמדע, לתעשייה הביטחונית ולכלכלה הישראלית. בולטות דמותם של רבנים, חוקרי תנ"ך ופיסיקה גרעינית, אנשי ציבור וחינוך ופעילים במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית שהיו שותפים למבצעי העליות הגדולות ארצה.

תרומה יוצאת דופן לביטחון המדינה היא תרומתו של שרלה אטאלי. בצרפת, הוכתרה פעילותו המדעית בהישג מרשים– הוא עמד בראש פרויקט 'יהלום – Diamand', שעיקרו כינון משגר הלוויינים הראשון. בזכות הישג נכבד זה העניק לו נשיא צרפת שרל דה גול ב-1965, את אות לגיון הכבוד היוקרתי על תרומתו החשובה לביטחונה של צרפת. מר אטאלי, כאות-מחאה נגד מדיניות האמברגו של דה גול, עלה ארצה ב-1970. משה ארנס, סמנכ"ל התעשייה האווירית דאז, פנה אליו בשל המוניטין ומינה אותו אחראי על פרויקטים ביטחוניים רבי חשיבות. בין היתר הוא היה אחראי על פיתוח פרויקט המל"ט [מטוס ללא טייס] והמזל"ט [מטוס זעיר ללא טייס], שעל-כך קיבל פרס משרד הביטחון. עלייתו ארצה השפיעה על מהנדסים יהודים צרפתיים אחרים לעלות אף הם ארצה. אטאלי יצא לצרפת בין השנים 1985-1983 בשליחות המדינה, לגייס מוחות ומהנדסים יהודים מוכשרים והללו השתלבו בתעשייה האווירית בתפקידים בכירים.